נזקי גוף

תאונת עבודה: למשרדי ניסיון רב בתחום תאונות העבודה ו/או המחלה למול המוסד לביטוח לאומי ואופן הגשת התביעה כרוך במשקל רב. את ההגדרה המשפטית של המושג תאונת עבודה ניתן למצוא בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. החוק הנ"ל מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע. כלומר, על מנת שתאונה תחשב "תאונת עבודה'', צריכים להתמלא שני תנאים עיקריים. האחד, שהתאונה קרתה במהלך שעות עבודתו של הנפגע, והשני שהתאונה קרתה בעקבות תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע. עוד קובע החוק, כי לעניין זה, העובד מתחיל את יום עבודתו עם יציאתו מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו עם כניסתו חזרה לביתו בשובו ממקום עבודתו. אי לכך, הרי שגם תאונות אשר קורות בדרך מהבית לעבודה או בדרך חזרה מן העבודה הביתה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", והנפגע יוכל לדרוש פיצוי בגין נזקיהן מן המוסד לביטוח לאומי. ביטוח נפגעי עבודה נועד לסייע למבוטחים שנפגעו בעבודה ולפצות אותם על אובדן הכנסתם בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשו בלתי כשירים לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים. אם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית, שבפניה יופיע. נכות כללית: קצבת נכות כללית היא קצבה חודשית המשולמת על-ידי המוסד לביטוח לאומי למי שליקוי גופני, שכלי או נפשי פוגע בכושרו להשתכר למחייתו (או בכושר לתפקד במשק הבית לעקרת בית), ב-50% לפחות. הזכאות לקצבת נכות עשויה להקנות הטבות נוספות בתחומים שונים, כגון דיור, תחבורה ובריאות. נעשית לאחר ש קובעת את אחוזי הנכות הרפואית, בהתאם לרשימת הליקויים והמחלות. הביטוח הלאומי מעניק מגוון הטבות למי שיש להם ליקויים ברגליים המגבילים אותם בניידות, כדי לסייע להם להשתלב בקהילה ולפתח חיים עצמאיים. מרבית ההטבות ניתנות לבעלי רכב, אולם ניתנות הטבות גם למי שאינם בעלי רכב. ההטבות משולמות מכספי משרד האוצר, על-פי הסכם הניידות שנחתם בין משרד האוצר לביטוח הלאומי. יש לדעת, את המוגבלות בניידות קובעות ועדות רפואיות של משרד הבריאות. לכן לפני שאתם מגישים בקשה לביטוח הלאומי לקבל את ההטבות בניידות, עליכם לפנות תחילה בבקשה להיבדק בוועדות הרפואיות של משרד הבריאות. הוועדות קובעות אם יש ליקוי ברגליים, בהתאם לרשימת ליקויים מוגדרת, ואם ישנה הזדקקות לכיסא גלגלים ושימוש בו, ואם הליקוי שנקבע עשוי להשתנות או שהוא נקבע לצמיתות. ילד נכה: גמלת ילד נכה הינה קצבה חודשית המשולמת לילדים עם צרכים מיוחדים באמצעות הוריהם על ידי הביטוח הלאומי. גמלת הביטוח הלאומי משולמת עקב העומס הטיפולי הכבד הכרוך בגידולו של ילד נכה עם ליקוי קשה, ומשתתף בהוצאות הכספיות של המשפחה כדי להקל על גידולו של הילד, ולאפשר למשפחה ככול שניתן לנהל אורח חיים תקין כשהילד נמצא בחיק המשפחה והקהילה. שירותים מיוחדים לנכים: לקצבה לשירותים מיוחדים זכאים גברים ונשים עד גיל פרישה המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום-יום (לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית ושליטה על הפרשות), או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים. תנאי הזכאות: על המבוטח לעמוד בכל התנאים האלה: הוא מבוטח בביטוח הלאומי וגילו מ-18 עד גיל הפרישה, והוא נמצא בישראל. הוא מקבל קצבת נכות מן הביטוח הלאומי ונקבעה לו על ידי הביטוח הלאומי נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות (לעניין שירותים מיוחדים) או הוא אינו מקבל קצבת נכות, אך נקבעה לו על ידי הביטוח הלאומי נכות רפואית בשיעור של 75% (לעניין שירותים מיוחדים), ובלבד שהוא עונה גם על התנאים המפורטים בהמשך. הוא אינו מקבל הטבות על פי הסכם ניידות, למעט מקרים המפורטים בהמשך. הוא אינו נמצא במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, סיעוד או שיקום. נפגעי תאונות: הביטוח הלאומי משלם דמי תאונה למי שנפגע בתאונה בבית, בחופשה ובשעות הפנאי, ובגללה איבד את כושרו לתפקד, בהתאם לתנאי הזכאות שנקבעו. הקצבה משולמת לכל היותר למשך 90 יום של אובדן כושר התפקוד, ובהתאם למצב התפקודי של הנפגע.

דיני הנזיקין עוסקים בסיטואציה שבה נגרם נזק על ידי גורם שניתן להטיל עליו חבות במשפט בגין אותו הנזק. דיני הנזיקין דנים בשתי שאלות עיקריות: האם קיימת אחריות של גורם הנזק? מהו הסעד לו זכאי הניזוק מאת המזיק? הסעד העיקרי והשכיח ביותר הוא סעד הפיצויים. המדובר בסכום כסף שיש בו כדי לפצות על הנזק שנגרם. סוגיית אופן הערכת גובה הפיצוי היא שאלה סבוכה ומורכבת וקיימים כללים רבים שנועדו לסייע במתן מענה לה. סעדים נוספים הם צו עשה או צו מניעה (צו לא תעשה). שאלת האחריות: את קיומה או אי קיומה של האחריות בנזיקין יש לבחון לפי מספר אלמנטים. ראשית - משטר האחריות הנוהג - מהי רמת האחריות של המזיק לתוצאות מעשיו, כמה הוא יכול לשלוט בתוצאות. דיני הנזיקין מכירים בסקאלה של משטרי אחריות, החל מהאחריות המוחלטת, שפירושה הוא כי ניתן לחייב אדם אף שלא הייתה לו כל מודעות למעשה המזיק או שליטה בתוצאותיו האפשריות, דרך הרשלנות, המהווה "אשמה חברתית", דהיינו סטייה מסטנדרט ההתנהגות הסביר, ועד לדרישת כוונה ומודעות בפועל. אם נקבע כי לאדם אחריות לביצוע עוולה מסוימת, יש לבדוק לעיתים גם קיומו של אשם תורם מצד הניזוק, העשוי להפחית את מידת האחריות ובעקבותיה את סכום החיוב הכספי כפיצוי. דוגמה למשטר אחריות המבוסס על רשלנות מצויה בפקודת הנזיקין. עוולת הרשלנות, בניגוד לעוולות ספציפיות, היא עוולת מסגרת כללית, שאינה מפרטת התנהגות אסורה, אלא קובעת חובת זהירות כללית. אם אדם הפר את חובת הזהירות, קרי התרשל, והתרשלותו קשורה בקשר סיבתי לנזק שגרם - הרי שהתקיימו יסודות עוולת הרשלנות: התרשלות המזיק: בית-המשפט משווה את התנהגות המזיק להתנהגותו ההיפותטית של האדם הסביר, ומתוך כך מסיק האם התרשל המזיק. התנהגות האדם הסביר נקבעת לפי קנה מידה אובייקטיבי, כלומר לא לפי שיקול-דעתו של המזיק הספציפי, אלא לפי צורכי החברה. חובת זהירות המוטלת על המזיק כלפי הניזוק: המשפט דן בהרחבה בעקרון חובת הזהירות, ככלי לסינון הטלת אחריות על מזיקים. פקודת הנזיקין קובעת את המודל הענייני, לפיו אדם שהתנהג בצורה שחורגת מהתנהגות האדם הסביר וגרם נזק, הריהו רשלן. הפסיקה הרחיבה כלל זה לשני סוגים של חובת זהירות - חובה מושגית וחובה קונקרטית: חובה מושגית - האם על סוג מסוים של מזיקים להזהר ביחס לסוג מסוים של ניזוקים (למשל, האם על קבלני פיגומים לדאוג לרשת את הפיגומים כדי שחפצים לא יפלו על עוברים ושבים), וחובה קונקרטית - האם במקרה ספציפי היה על מזיק ספציפי לצפות את הנזק, והאם הייתה לו אפשרות טכנית לעשות זאת. אם התשובה לשאלות אלו היא חיובית, אזי יש התרשלות, וניתן לבדוק את קיומם של יתר יסודות העילה. קשר סיבתי - (ליתר נכון באנלוגיה לפי דיני העונשין = מודעות סוביקטייבית מאחד מרכבי היסוד העובדתי) קיום נזק לניזוק בעטיה של התרשלות המזיק: בבחינת הקשר הסיבתי יש להבחין בין קשר סיבתי עובדתי לבין קשר סיבתי משפטי: קשר סיבתי עובדתי - האם ההתנהגות המזיקה היא הגורם מבלעדיו אין לקרות הנזק? למשל: אדם שתפקידו לזווד מטוסים שכח לשים במטוס קל מצנח. אירעה תאונה, והמטוס התרסק, הטייס לא הצליח להיחלץ, ונפגע. עד כמה הייתה התנהגותו של האדם ששכח לצייד את המטוס במצנח הגורם מבלעדיו אין לפגיעה בטייס? לעיתים מבחן ה"גורם בלעדיו אין" לא מעניק תשובה מספקת לשאלת קיומו או היעדרו של קשר סיבתי. קשר סיבתי משפטי - האם מדובר בקשר סיבתי שאנחנו מעוניינים להטיל עליו אחריות? האם המזיק צריך היה לצפות שהנזק יגרם בעקבות ההתנהגות? מדובר בשאלה נורמטיבית ולא בשאלה עובדתית. הסעדים בדיני הנזיקין: משנקבעו החבות ושיעור החבות, יש לדון בסעדים העולים מכך. הסעד העיקרי בדיני הנזיקין הוא פיצוי כספי. מטרתו היא בדרך כלל להשיב את הניזוק למצב בו היה אילולא אירע האירוע המזיק, אך במקרים מסוימים המטרה היא עונשית (פיצוי עונשי או פיצוי ללא הוכחת נזק כגון במקרה של חוק לשון הרע, או חוק עוולות מסחריות). פיצוי זה נפסק בדרך כלל לפי ראשי נזק: ראשי נזק ממוניים. לדוגמה: הוצאות בעבר ובעתיד (הוצאות רפואיות, דמי נסיעה, עזרת צד ג'); הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד. ראשי נזק לא ממוניים: כאב וסבל (לרבות ההיבט הסובייקטיבי של אובדן הנאות החיים); קיצור תוחלת החיים. במקרה של אחריות מוחלטת יש בדרך כלל הגבלות על סכום הפיצוי. כך לדוגמה, בפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - לא ניתן לדרוש הפסד השתכרות בסכום העולה על פי שלושה מהשכר הממוצע החודשי במשק. כן מוגבל הפיצוי בגין כאב וסבל לפי חישוב מסוים המופיע בחוק, והמבוסס על אחוזי נכות, ימי אשפוז וגיל הנפגע. עצות חשובות בדיני נזיקין: בדקו וודאו בצורה היסודית ביותר מהו המפגע בשלו נפגעתם. אספו פרטים מזהים של עדים שראו את התאונה. אספו ראיות אודות מקור הנזק. צילומים הם חשובים, אולם אם מדובר באחריות שאינה נובעת ממפגע שניתן לזיהוי בעין, הקליטו שיחה עם אנשים שיכולים להעיד על הסיבה לנזק, רצוי עם בעלי תפקיד בגוף שגרם או אחראי לדעתכם לנזק. התייעצו בהקדם האפשרי עם עורך דין, ולו טלפונית בלבד, בכדי שתקבלו הדרכה מידית חשובה. יש לזכור: אין לשוחח עם שליחים/חוקרים מטעם הגורם המזיק. לעתים קרובות תבקש חברת הביטוח של הגוף המזיק לאסוף ראיות שיפגעו בתביעתכם הצודקת בהמשך. מאחר ואינכם ערוכים להתמודד מול החוקרים הפרטיים לבדכם, יש להימנע מכל מגע איתם להפנותם לעו"ד המטפל. להבדיל מתביעה כנגד חברת הביטוח שלכם בה יש מחויבות לשתף פעולה עם חברת הביטוח, במקרה של תביעת צד שלישי וחברת הביטוח שלו, אין מחויבות כזו לכם כתובעים.

תאונות דרכים רבות מתרחשות, לצערנו מידי יום. תאונת הדרכים יכולה להתרחש כתוצאה ממפגש בין כלי רכב לאדם, או כתוצאה ממפגש של שני כלי רכב שפגעו אחד בשני. בניגוד לנזקי גוף הנגרמים לאדם שלא ע"י כלי רכב, למשל תאונות עבודה, רשלנות רפואית, פגיעות בשל מפגע ברחוב וכיו"ב, קבע המחוקק הישראלי הסדר ספציפי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לפיו לא בודקים כלל מי מן הנהגים "אשם" בתאונה, אלא הנפגע בתאונה יכול לתבוע ולקבל פיצוי אך ורק מחברת הביטוח של הרכב בו נהג ו/או נסע בעת התאונה. כל אדם שנפגע בתאונת דרכים רשאי לתבוע את החברה המבטחת את הרכב שבו נסע הנפגע, ובמקרה של הולך רגל את הרכב שפגע בו. מה ההליך במקרה של תאונה? יש להגיש תביעה נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב שבו שהה הנפגע בעת התאונה. אם מדובר בהולך רגל שנפגע, יש להגיש תביעה נגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב הפוגע. במקרה שהרכב אינו מבוטח, יש להגיש תביעה נגד אבנ"ר (איגוד ביטוח נפגעי רכב). מומלץ לפנות לעורך דין המומחה בדיני נזיקין שיסייע לזכאים להגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד חברת הביטוח. יש לאסוף כל מסמך או קבלה על הוצאה כספית שנגרמה עקב הפגיעה בתאונת הדרכים.

כל ילד מגיל הגן ועד גיל 18 מבוטח עפ"י חוק בפוליסה ביטוח תאונות אישיות. ילד שנפגע באירוע תאונתי כלשהו בגן ובבית ספר או בכל מקום אחר, בכל שעות היממה, בכל ימות השנה (כולל חופשים) זכאי לפיצוי כספי בהתאם לפוליסה. במקרים רבים ניתן לקבל פיצוי כפול בגין אותו אירוע. משרד עורכי הדין שי בנאי מתמחה בתאונות ביטוח תלמידים. בחוק חינוך חובה (1949) נקבע כי מי שזכאי לחינוך חינם יהיה מבוטח בביטוח תאונות אישיות באמצעות רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך שבו הוא לומד. התשלום עבור ביטוח תאונות אישיות נגבה מכם מההורים במסגרת תשלומי הורים על סכום שאותו קבעה ועדת החינוך של הכנסת לאותה שנת לימודים. הרשות המקומית אינה רשאית לגבות מההורים דמי ביטוח מעבר לסכום שאושר על ידי ועדת החינוך של הכנסת ופורסם בחוזר מנכ"ל לאותה שנת הלימודים. תאונה היא כל אירוע של פגיעה בגוף תלמיד/ה בבית הספר או בזמן פעילות שבית ספר אחראי עליה ו/או לאחר פעילות בית הספר כולל חופשות וחגים.​

אובדן כושר עבודה: אחד התחומים בהם למשרדנו ניסיון רב שנים והצלחות הוא תחום תביעות ביטוח כנגד חברות ביטוח בגין פוליסות המכסות מקרים של אובדן כושר עבודה. במקרים רבים נדחים המבוטחים לאחר תקופה שבה משלמת חברת הביטוח את תחליף המשכורת למבוטח שנפצע או חלה ואינו מסוגל לעבוד וזאת בעקבות המלצה של 'רופא הבית', עובד חברת הביטוח, שכל תפקידו הוא לאתר את המקרים שבהם אין הצדקה להמשך תשלום תביעת אובדן כושר עבודה. ברוב המוחלט של המקרים מבוטחים אלו מצוידים במסמכים רפואיים הקובעים כי אינם מסוגלים לכל עבודה בתחום עיסוקם, לרבות אישורי מחלה ו/או אישור מרופא תעסוקתי. ההיגיון אומר כי מקום בו הרופא המטפל אומר לך "אל תעבוד ושב בבית", תכבד חברת הביטוח את ההנחיה הרפואית החד-משמעית ותשלם לך את תחליף אבדן המשכורת בגין אבדן כושר עבודה. בכל המקרים בהם טיפלתי החליט 'רופא הבית', פעמים רבות רק על סמך חומר רפואי, כי למרות ההנחיה מהרופא המטפל, המבוטח מסוגל לעבוד ולכן חברת הביטוח לא מאשרת את הפיצוי בתקופה הכי נואשת בחיי המבוטח. במקרים אחרים דוחה חברת הביטוח את תביעת אבדן כושר העבודה בשלב מתקדם יותר, אז היא טוענת כי על המבוטח החולה/הפצוע לשנות את עיסוקו בהתאם למוגבלותו. כך שולחות חברות הביטוח אנשים שהגיעו אחרי שנות עבודה רבות למעמד בכיר בתחום עבודתם להתחיל מחדש בתור זבנים/שומרים ועוד. נכות מתאונה: ההתמחות והניסיון של משרדנו מאפשרים לא אחת לאשר תביעות אלו ישירות מול חברות הביטוח, וללא צורך בניהול הליכים משפטיים ארוכים, מורכבים ויקרים. לשם כך, אנו בוחנים כל מקרה של תביעות ביטוח תאונות אישיות / נכות מתאונה לגופו וממליצים על דרכי פעולה מיטביות עבור הלקוח שלנו. ביטוח "נכות מתאונה" היא תכנית ביטוח המתווספת לביטוח החיים של המבוטח ומבטיחה סכום פיצוי חד פעמי במקרה של נכות תמידית חלקית או מלאה עקב תאונה. יתרונות: קבלת פיצוי כספי חד פעמי למבוטח שנפגע בתאונה. הפיצוי ניתן ללא צורך בתקופת אכשרה או תקופת המתנה. הפיצוי אינו תלוי בקבלת תשלום מגורם אחר כדוגמת ביטוח לאומי, פוליסה אחרת נוספת לנכות מתאונה או כל גורם אחר. תאונות אישיות: תאונות עלולות לקרות לכל אחד, ולצערנו הן אכן קורות, בכל זמן ובכל מקום: בבית בעבודה, בחופשה, על הכביש, בפעילות ספורטיבית או בשעות הפנאי. לעיתים רבות נדרשת משפחה שלמה, שלא נערכה מראש עם ביטוח מתאים, להוציא סכומים ניכרים בעקבות תאונה לא צפויה. הכל יקר כל כך: הציוד הרפואי, הטיפולים, הנסיעות לטיפולים ומה לא?! בדיוק בשביל זה נועד ביטוח תאונות אישיות, אשר מעניק לך סכום כספי מיידי. כמו כן, קיימות פוליסות ביטוח תאונות אישיות אשר מספקת מענה במצב של נכות תעסוקתית, נכות כתוצאה מתאונה ומוות. בעת מקרה אי כושר תוכל לקבל בתום תקופת המתנה קצרה, פיצוי יומי על פי הנקוב בדף פרטי הביטוח וכל עוד תשהה במצב זה ועד התקופה המתאימה על פי גיל הכניסה לביטוח. הפוליסה כוללת מספר רכיבים: פיצוי כספי יומי בגין נכות תעסוקתית מתאונה. פיצוי כספי חד פעמי למוטבים במקרה של מוות מתאונה. פיצוי כספי חד פעמי במקרה של נכות מתאונה. באפשרותך לקבוע את סכום הפיצוי החד פעמי (החל מ-100 אלף ש"ח).